פיזור בינלאומי: למה לא להישאר רק בישראל

הרעיון

פיזור בינלאומי מקטין תלות בכלכלה מקומית יחידה ומרחיב חשיפה לסקטורים, מטבעות ושווקים גדולים. זה מפחית סיכון ספציפי למדינה או ענף ויכול לאזן תנודתיות.

איך מיישמים

קרנות מחקות מדדים גלובליים כמו מדדי ארה”ב ועולם מפותח או כללי.
חשיפה דרך תוכניות פנסיה, גמל והשתלמות במסלולים עולמיים.
שילוב של מדדים שונים כדי למנוע ריכוזיות מוגזמת בחברות בודדות.

מטבע: לגדר או לא

חשיפה למטבע חוץ יכולה לתרום לפיזור אך מוסיפה תנודתיות. גידור מט”ח מצמצם תנודות אך עולה כסף. כלל אצבע: לאופק ארוך רבים בוחרים חשיפה לא מגודרת, למטרות קצרות או מי שפחות סובל תנודתיות אפשר לשלב מסלולים מגודרים. בחרו לפי אופק, רגישות לתנודות ויעדים בשקלים.

מה בודקים

דמי ניהול ושונות מעקב של הקרן מול המדד, גודל ונזילות הקרן, פיזור אמיתי בין סקטורים ומדינות, היבטי מס על דיבידנדים ורווחי הון.

סיכון קלאסי שכדאי להימנע ממנו

ריכוז יתר במדד בודד. גם אם מדד גדול ומוכר, הוא לא מחליף פיזור בין אזורים וסקטורים. צרו ליבה גלובלית והוסיפו חשיפות ייעודיות רק אם יש לכך הצדקה.

בשורה התחתונה

פיזור בינלאומי הוא שכבת יסוד בניהול סיכון. בנו חשיפה רחבה במחיר הוגן, הגדירו מדיניות מט”ח ברורה ושמרו על משמעת איזון תקופתית.